יום א - יהדות בודפשט

החופשה בבודפשט התחילה ביום א' בטיסת בוקר מוקדמת מאד. חברת מאלב ההונגרית MA215 המריאה ב 06:00 ונחתה בבודפשט בשעה 08:30 שעון מקומי כ 3.5 שעות של טיסה רגועה בבואינג 323 חדש לגמרי עדיין באריזה כשריח מושבי העור הנוחים באפינו.

אין העברות בעיסקה, הנסיעה למלון מתבצעת באמצעות חברת מיניבוסים מקומית המחיר: כ 10 יורו לנוסע לכל צד. קנינו 4 כרטיסים וקיבלנו הנחה קטנה.

יום א', הכבישים ריקים, השמים אפורים, מירי ואני הנוסעים היחידים במיניבוס והנהג-מלאך נוהג ובו זמנית מדבר במכשיר הקשר, עונה לצלצול בטלפון הסלולארי, אוכל סנדוויץ וכשהוא עובר על המהירות המותרת הוא מביא אותנו תוך זמן קצר לבודפשט. התחושה הראשונה למראה העיר: אין אנשים ! הרחובות ריקים, הנהג בפה מלא סנדוויץ' מזכיר לנו שזהו יום השבתון של המקומיים. נרגענו.

20 דקות והגענו למלון גולדן פארק הוטל הממוקם ליד תחנת הרכבת ב BAROSS TER ובצומת דרכים כ 25 דקות הליכה מגשר אליזבט שעל הדנובה.

הגענו מוקדם, הרבה לפני שעת הכניסה המקובלת ובכל זאת הוצעו לנו חדרים לבחירה, נער המלון מראה לנו 4 חדרים מתוך כ 170 חדרים באזורים שונים במלון. מעשנים - לא מעשנים, מיטות זוגית - מיטות נפרדות. הבחירה נופלת על חדר ענק בקומה 6 היא קומת הגג. החדר מכיל מלבד הציוד הרגיל גם פינת הסבה ספה ו 2 כורסאות.

יש אינטרנט באוויר אבל הוא כרוך בתשלום באמצעות כרטיס שמחירו לשעת גלישה 1400 פורינט שהם כ 32 שקלים, לא זול.

שולה ויוסי פנינה ואריה טסים באל על. הטיסה שלהם יצאה ב 08:00 מישראל עד שיגיעו יש לנו זמן להתארגן, להביט מהחלון על הכיכר הענקית שמתחתיה נמצאת תחנת המטרו והמעברים התת קרקעיים לרחובות הסמוכים, הכל שקט כמעט ואין תנועה בכיכר כמו שבת בבוקר בכפר סבא.

צלצול הטלפון מקפיץ אותנו מהתנומה הקצרה שנפלה עלינו. שולה בטלפון: הגענו, מתי זזים ? כזאת היא שולה מאורגנת נמרצת הכינה הכל מראש. מסלולים, מפות, סנדויצ'ים וכל מה שצריך. איזה כיף חשבנו, נלך פשוט בעקבות שולה ויוסי. מירי תפטפט עם שולה ואני יוסי ואריה נדבר בינתיים על הדברים החשובים באמת.

יוצאים מהמלון שולה מובילה, המפה שצילמה עוד בבית וחילקה לכולנו בידה, פונים שמאלה אל רחוב RAKOCZI עוברים למדרכה הנגדית, עד כאן הכל כמתוכנן וצועדים לכוון בית הכנסת הניאלוגי הגדול שברחוב DOHANY לאחר כ 10 דקות מגיעים לפנייה פונים ימינה והנה, אין בית כנסת. שולה חושבת שפספסנו את הפנייה ומתחילה למשוך חזרה לאורך רחוב DOHANY הולכים הולכים הולכים עד שמצאנו עצמנו חזרה ברחוב ROTTENBILLER לא הרחק מהמלון. מגרדים בראש ומתברר שבאמת פספסנו קודם את הפנייה ימינה, פנינו ימינה לרחוב ERZSEBET KORUT במקום ל KAROLY KORUT. לא נורא. אנחנו מחליטים לחזור דרך רחוב WESSELENY שע"פ המפה בית הכנסת נמצא בקצהו השני. מיד בפינה מצאנו בית מעוצב בסגנון עכשווי שונה מאד וחריג בסביבה הטבעית. נכנסנו קצת, צילמנו והמשכנו.

לאורך רחוב WESSELENY עומדים בתים ישנים שראו ימים טובים יותר בשלהי המאה השמונה עשרה שאז נבנו. הקירות משוועים לניקוי חול וקצת צבע, הטיח סדוק ובמקומות רבים הטיח נשר. פה ושם משובצים מבנים מכוערים שנבנו בתקופת השלטון הקומוניסטי, האווירה הכללית: עוני.

אנחנו צועדים למעשה ברחובות הגטו ברובע היהודי, כאן נדחסו עשרות אלפי יהודים עד לחיסול הגטו ושילוח כל הנותרים לאושוויץ באוגוסט 1944. חוצים את רחוב NAGY DIOFA שם נמצא מלון קינג הוטל. מלון כשר [2 כוכבים] בבעלות יהודית ולידו מסעדה כשרה בה נתארח בהמשך. אנחנו חוצים את רחוב KAZINCZY שם נמצא קומפלקס מבני הקהילה האורתודוקסית היהודית, בית כנסת, מסעדת "חנה", אולם ארועים, משרדים, ועוד. ברחוב, ממול למבני הקהילה ממוקמת הפיצרייה הכשרה היחידה בבודפשט גם אליה נגיע כנראה בימים הבאים. בהמשך, רחוב WESSELENY מתעקל מעט שמאלה והנה מתגלה משמאלנו חצר בית הכנסת הגדול. גדר סורגים גבוהה שלא מסתירה מאחוריה את פסל המתכת המבריקה "הערבה הבוכייה" שתרם והקים יליד בודפשט השחקן טוני קרטיס. מצבות ישנות נראות לאורך הגדר בצמוד למבנה בית המדרש. אנחנו מגיעים לפינת הרחוב ומשמאלנו מתגלה רחבת הכניסה לבית הכנסת הנאלוגי הגדול והמפואר שבחזיתו 2 מגדלים דמויי "בצלים" עטורים בצבע זהב בסגנון איסטנבולי מוסלמי.

הכניסה דרך מאבטח ושער אבטחה קפדן בסגנון ישראלי המוכר לנו כל כך. יוסי "ההונגרי" פונה מיד למודיעין כדי לקבל מידע שימושי.

ואמנם, מתברר כי יש סיור מודרך לקבוצות בעברית. אנחנו בהחלט נחשבים "קבוצה" ולכן נזכה להדרכה בעברית בכל מתחם בית הכנסת הכולל את בית הכנסת, בורות הקבורה, חצר בית הכנסת ואנדרטאותיה וסיור במוזיאון ובחדר ההנצחה של קהילת בודפשט שנספתה כמעט כולה בשואה.

המדריכה צעירה ישראלית שהתחנכה בישראל שירדה לאחרונה וחזרה עם הוריה לבודפשט ומתפרנסת בין לבין מהדרכה במקום.

מתחילים בבית הכנסת. הכניסה מרשימה והאולם מרשים עוד יותר. הרושם המיידי: אנחנו נמצאים בכנסייה. הגובה, הקישוטים, העוגב, דוכני [ 2 ?] הרב, הספסלים, הויטראז'ים, מיקום הבימה בסמוך לדוכן החזן למעשה הכל. ואמנם מסבירה לנו המדריכה בעברית צברית רהוטה מהירה מתובלת בשמץ ציניות, האדריכל שנבחר לא במקרה כמובן היה אדריכל כנסיות ידוע שקיבל הנחיות לחקות כנסייה מפוארת.
בבית הכנסת 3000 מקומות ישיבה ו 2 קומות "עזרת נשים". הקהילה היהודית מונה כיום כ 80 אלף יהודים רובם ניאלוגים, רק כ 1000 מהם אורתודוקסים ובית הכנסת מתמלא רק בחגים ובמועדים שאז אין מקום לכולם. במרבית ימי השבת והחול לא מתקיימות תפילות והמבנה משמש בעיקר כמוזיאון.
מצלמים ויוצאים לחצר שמדרום לבית הכנסת ושם דרך מעבר מקושת ומקורה ראינו כמה מצבות בעברית ובהונגרית המציינות את מקום קברי האחים אליהם אספו וקברו הסובייטים לאחר כיבוש העיר ב 1945 את נרצחי הגטו שהתגוללו ברחובות. אלפי גופות נקברו כאן בחלקת בית הקברות הקטן שמזכיר אף הוא במשהו בית קברות נוצרי הנמצא בחצר כנסייה.
בקטע המזרחי החצר מרוצפת ובמרכזה מיצג שהקים השחקן טוני קרטיס. המיצג הנראה כעץ הערבה הבוכייה עשוי מתכת מבריקה [ניקל ?] ענפיה מזכירים מנורה הפוכה ועליה המוארכים משמשים להנצחת נספים שקרוביהם חרטו את שמם על המתכת/העלה. עלים רבים טרם נחרטו.
בסמוך מונח לוח זכרון לראול וולנברג שהציל אלפי יהודים ונעלם בעצמו. וממש ליד, לוח עם שמות חסידי אומות העולם תושבי הונגריה שסיכנו את חייהם והצילו יהודים.

חוזרים לבניין ושם בקומה השנייה מחכה לנו מדריכה שנייה אף היא דוברת עברית עם מבטא הונגרי כבד שמלווה אותנו במוזיאון היהודי. מתחילים בסוף באזור המנציח את תושביה היהודיים של בודפשט שנספו בשואה.
התצוגה מכילה בעיקר צילומים מהימים האפלים ובהם צילומים רבים של אנשי צלב החץ ההונגרי שהתנדבו לסייע לגרמנים בחיסול היהודים. שם למדנו כי ללא סיוע זה לא היו מצליחים הגרמנים המועטים יחסית בבודפשט לבצע את זממם.
באולם הסמוך תצוגה מרהיבה של יודאיקה. חפצי קודש, פמוטים, גביעים, סכיני מילה, מגילות, ספרים עתיקים, כתרי ועיטורי תורה ועוד.

הביקור במוזיאון מסתיים אנו יורדים לקומת הכניסה מתעלמים מחנות המזכרות ונושמים אוויר ערב קריר ברחבת בית הכנסת.
משם לבית הכנסת האורתודוקסי הנמצא במתחם הקהילה שברחוב KAZINCZY המבנה סגור וכנ"ל כל המתחם כנראה בשל חופשת יום א'.

כולנו כבר רעבים שהרי את הארוחה הרצינית האחרונה אכלנו במטוס. הבחירה נופלת על מסעדת קינג דייויד שברחוב NAGY DIOFA הסמוך. הליכה קצרה ואנחנו במסעדה המטופחת והריקה. מתיישבים מעיפים עיין דואגת בתפריט הכשר, מבחינים שהמחירים סבירים ומזמינים. האוכל טעים, השרות מהיר, המקום נעים והעייפות מתחילה להשתלט עלינו. קמים בקושי ובעקבות שולה מתחילים בצעדה חזרה למלון.

עשרים דקות הליכה ועוד קצת וכולנו מתכנסים ב"סוויטה" של מירי וצביקה לכוס תה ועוגה שהבאנו מישראל. בזמן שהמיים בקומקום מתחממים צביקה מניח את הראש לרגע על המיטה ושוקע בשינה עד לבוקר. לא תה ולא עוגה.

יום ב - בודה

יום ג - פשט

את היום השלישי החלטנו להתחיל בסיור בפרלמנט ההונגרי שעל שפת הדנובה. מדריכה מקומית דוברת עברית שפגשנו יום קודם סיפרה לנו כי מתקיימות הדרכות בעברית בשעה 11:00 ולכן הגזמנו בארוחת הבוקר וב 10:30 לאחר נסיעה קצרה במטרו הגענו לרחבה המגודרת שלפני בית הפרלמנט. מהר מאד התברר לנו ולעוד כמה ישראלים שההדרכה בעברית תתקיים ב 13:00 ולכן החלטנו לצאת לסיור מעגלי באתרים קרובים ופתחנו בצעידה לאורך רחוב ARANY JANOS לכוון בזיליקת סנט אישטבאן. הרחובות והבתים באזור יפים מאד ומעוצבים בסגנונות שונים. לפני רחבת הבזיליקה נמצאת מסעדה/בית קפה שברפטואר שלה מופיעים גם אמנים ישראליים כמו בנאי.
בזיליקת סנט אשטבאן שהושלמה ב 1906 בסגנון ניאו-רנסאנס היא בזיליקה גדולה מאד בנוייה כצלב יווני מפוארת מאד בולטת ביופיה היא כיפת הפסיפס שגובהה 96 מ'. מעל המזבח הראשי מוצב פסל קרארה של אישטבאן הקדוש. אפשר לעלות במעלית [בתשלום] למגדל הצפוני משם אפשר לראות כמעט את כל בודפשט.

משם, צעדנו לשאנז אליזה ההונגרי הוא רחוב אנדראשי הוט לכוון בית האופרה הלאומי בנוי אף הוא בסגנון ניאו-רנסאנס בחזית הבניין פסלים שונים ובהם פסלו של פרנץ ליסט, אולם הקבלה וחדר המדרגות מעוצבים זהב, עץ מגולף, שיש ותמונות. ברפרטואר אופרות הונגריות וגם אופרות איטלקיות קלאסיות. המחירים נמוכים יחסית למחירים בישראל החל מ 140 ש"ח ועד לכ 200 ש"ח ביציעים "טובים".

יוצאים ופונים שמאלה לרחוב HAJOS רחוב יפה עם בתי קפה ומסעדות שם גם נמצאת האופרטה המקומית, הערב אין הופעה ולהצגה הקרובה נשארו כרטיסים יקרים במחיר כ 320 ש"ח לכרטיס בקצה הרחוב פונים שמאלה ומתחילים למשוך חזרה לכוון בית הפרלמנט. בדרך בגינה קטנה נמצאת מסעדת סטודנטים נחמדה עצרנו לקפה ואחרי הליכה קצרה הגענו לרחבת הפרלמנט בדיוק בזמן, יוסי קונה כרטיסים לכולם, מסתדרים בשורה לבדיקה בטחונית ומתחילים בסיור עם מדריכה צעירה דוברת עברית.

אתר הנעלים על הגדה השמאלית של הדנובה בבודפסט (בפסט).

יש בבודפסט אתר האמור להיות אנדרטת זיכרון ליהודים שנרצחו בידי המיליציות (צלב החץ) של המשטר הפאשיסטי ההונגרי בזמן מלחמת העולם השניה.
הבעיה היא שלא ניתן לאתרו הקלות. משום מה לא מופיע בחוברות השונות על בודפסט שעמדו לרשותנו. נודע לנו על קיומו דרך האינטרנט, אך לא ידענו את מיקומו המדויק.
ביום השני של הטיול חפשנו, שאלנו אפילו שוטרים מקומיים ולא כוונו אותנו נכון. לאחר הלוך ושוב לאורך הנהר דחינו את החיפוש ליום המחרת. יש סיבה נוספת מדוע התקשינו למצוא או האתר הזה:
כשאתה מצפה לראות אנדרטה, אתה רגיל למבנה או פסל או קיר גבוה עם תבליטים או תחריטים עם ציון האירוע המוזכר. במקרה שלנו זה לא בדיוק כך. כאשר מצאנו סוף סוף את האתר, גילינו מדוע לא היה ניתן להבחין בו. אם הולכים לאורך הנהר, אך לא צמוד לקצה של הטיילת, לא ניתן להבחין בו. מדובר בסה"כ בקיר נמוך קומה (כ-70 ס"מ גובה ואורכו כ-8 מטרים הקיר משיש בצבע קרם ולא כתוב עליו דבר. הקיר סמוך לכביש שעובר לאורך הנהר בין הקיר לנהר יש מדרכה רחבה (כ- 3 וחצי מטרים) - בקצה השני מול הקיר יש קטע בו הדביקו נעליים על פי צורות וגדלים שונים, לרבות נעלי תינוקות וילדים. הנעליים הודבקו על משטח לבן, כאשר הן מצופות במתכת כדי לשמור עליהן. וונדלים הספיקו כבר לעקור חלק מהנעלים.

חפשנו משהו כתוב על האנדרטה, אך זה לקח זמן. הסיבה לכך כי הדביקו השלטים על הרצפה בסמוך לקיר שצוין לעיל. מדובר בשלוש פלטות מתכת עם כתוביות , כאשר הפנים אל הקיר, יש שלט אחד באנגלית בצדו השמאלי של הקיר, באמצע ניתן למצוא שלט עם כתוביות בהונגרית ו בצדו הימני נמצא שלט בעברית.

להלן תוכן השלט העברי:

"לזכר קורבנות שנורו ונרצחו
על ידי אנשי צלב החץ
על שפת הדנובה
ב- 1944 - 1945
זיכרונם לברכה.
הוקם ז' ניסן תשס"ה
16/04/2005"

הסיפור הטראגי הזה הוא שהשיטה הייתה הבאת הקורבנות עד לקצה של הנהר, לירות בהם למוות ולהשליך את הגופות אל מימיי הדנובה. הנעליים נשארו למעלה.
מה שבולט במיוחד הוא , שלא צוין שמדובר בקורבנות יהודיים, כאילו הקורבנות היו הונגרים מכל העדות. והדבר השני הבולט הוא, האזכור שכמעט לא קיים בחוברות התיירות השונות. דבר שלשי הוא ההצנעה היתרה של האתר.
כיצד נתן למצוא האתר בקלות. הוא ממוקם לא הרחק מבניין הפרלמנט ההונגרי. אם נמצאים עם הפנים אל הדנובה וליד הפרלמנט, האתר ממוקם בצדו השמאלי של הפרלמנט במרחק כ-300 מטר ממנו. כדי להגיע אליו, רצוי לרדת למדרכה המקבילה לנהר וללכת לאורכה עד שנתקלים במראה הנעלים הדבוקות למדרכה בחלק הסמוך לקצה ליד הנהר.

כתב אריה

יום ד - זנטנדרה

זנטנדרה Szentendre ה'שער' לעיקול הדנובה היא עיירה ציורית הנמצאת צפונית מערבית לבודפשט.

יום ה - גבעת גלרט ועוד

...אז שולה ויוסי פנינה ואריה נסעו אתמול בערב ברכבת לילה לפרג. 10 שעות ברכבת אפשר להשתגע רק מלחשוב על זה. נו מילא, עכשיו מירי ואני צריכים להעביר את היום עד 9 בערב שאז יגיע הנהג מהחברה של יום א' ויסיע אותנו לשדה התעופה.
לי נקבעה פגישה בשעה 09:00 עם מנהלת הספרייה והמזכיר הראשי של הסמינר לרבנים בבודפשט בספרייה העתיקה שלהם, ז"א הספרייה עצמה חדשה אבל יש בה כ 80,000 ספרי קודש עתיקים ונדירים שנאספו אחר המלחמה מכל רחבי הונגריה והם מאוחסנים עתה ב 2 קומות מרתף. הפגישה נועדה כדי לקדם רעיון כיצד לחשוף חלק מהספרים באינטרנט.
מירי נשארת במלון ואני צועד אל רחוב Berkocsis 2 דרך רחובות צדדיים לאורך גן ציבורי ואח"כ לאורך רחוב Bezeredi ומשם תוך דקות ואני בספרייה. הפגישה מסתיימת וב 10:30 מירי ואני קונים כרטיסי אוטובוס לגשר Erzsebet ומשם על הגשר לכוון הבונקר שעל גבעת גלרט.
עוברים את הגשר המרשים וחוצים את הכביש לעבר המדרגות התלולות המוליכות דרך פארק ירוק ויפה לגבעת גלרט.
בהתחלה העלייה מתונה, הולכים בצל עצים ומדי פעם נפרץ חלון לדנובה ולגשר אליזבט, אבל העלייה מתחילה להיות פחות מתונה ואגלי זיעה מתחילים לבצבץ אלא שהפיצוי הוא נוף שהולך ונהיה יפה יותר. אין שילוט ברור ולכן בפיצולי השביל אנחנו בוחרים תמיד בשביל הפונה למעלה עד שהגענו לרחוב שבו כמה בתים עם נוף לדנובה, איזה מקום לגור.

המבצר נמצא למעלה וקשה להחליט באיזה שביל בחורש לבחור. 2 מטיילות מבוגרות שירדו מסמנות לנו את הכוון, העליה מתחזקת, השבילים תלולים ובסופו של דבר אנחנו מגיעים מתנשפים לרחבה שלפני המבצר. לוקחים אוויר וניגשים לשער. הכניסה בתשלום, המקום נקי ומטופח, השרותים "עתיקים" אבל נקיים. לב הביקור הוא הבונקר המשוחזר בו הייתה מפקדת ההגנה האווירית המשותפת לגרמנים ולהונגרים. הבונקר בן 2 קומות ושוחזרו בו שולחנות החול, המפקדות, המרפאה ואפילו חדר החקירות כשבובות בגודל טבעי מדמות את החיילים והמפקדים. צילומי מסמכים מקוריים, תמונות, צילומים, נשק, תחמושת וציוד צבאי משמשים את המוזיאון המרשים כשלמעבר מחדר לחדר בו מתלווה רעש חריקת החצץ המשמש כריצוף שמתחת לרגלינו.
אין הרבה מבקרים ולאחר כחצי שעה יצאנו לסיבוב פנורמי במצודה שמעל לבונקר השולטת על בודפשט. הראות מצויינת ואפשר לדמות את הגרמנים במלחמת העולם השנייה מסתובבים כאן ושולטים בעיר מהמצודה. במצודה יש גם מלון. המבואה והמסדרונות שלו משמשים גם כתערוכת צילומים מעניינת מתקופת מלחמת העולם השנייה וגם צילומי המלחמה ביוגוסלביה.

יצאנו, ולאחר סיור קצר בין דוכני המזכרות המסודרים לאורך חומת המצודה ושגם בהם מוצעים למכירה בעיקר מפות רקומות התחלנו בירידה נינוחה לכוון המרחצאות שבמלון גלרט. הירידה בשבילים מרהיבים כשהנוף מתחלף בין חורש והדנובה לסירוגין. 15 דקות ואנחנו בכניסה למלון גלרט,שם נמצאים מרחצאות גלרט המפורסמים. נשמנו את האווירה הסתובבנו בלובי המפואר ויצאנו לכוון גשר TZABAZAG שמוביל אותנו ישר לשוק המקורה. סיור קצר בין דוכני המזון בקומה הראשונה ומיני הגלנטריה שבקומה השנייה ואנחנו שוב בחוץ דרך המדרחוב לכוון בית הקפה "בעמידה" שברחוב KIGYO זהו מקום מעניין, מוכרים בו קפה ועוגות טעימות מאד במחיר זול במיוחד. הרעיון הוא שאין מקומות ישיבה. את הקפה והעוגות מניחים על שולחנות גבוהים ליד הויטרינה תוך כדי צפייה בעוברים והשבים במדרחוב. המקום "מפוצץ" אבל השרות מהיר וענייני. הקפה ועוגת השוקולד לי ועוגת התפוחים למירי היו מצויינים. בינתיים התיידדנו בעמידה עם זוג מקומי שהסביר לנו כיצד להגיע למוזיאון לאומנות שימושית שהיה מטרתנו הבאה.

נסיעה קצרה במטרו מס' 3 לכוון Ference Korut יורדים והליכה קצרה חזרה לאורך רחוב Ulloi ut והנה אנחנו במבנה דמוי גאודי בברצלונה המוזיאון לאמנות שימושית. הכניסה מרשימה מאד וגם גג המבנה. אפשר לבחור בכרטיס משולב לכמה תערוכות או לתערוכה בודדה המחיר בהתאם. בחרנו בכרטיס משולב לתערוכת אוצרות בית אסתרהאזי זוהי תערוכה קבועה ולתערוכה אורחת של Tiffany & Galle מניו יורק. צריך להקדיש לפחות שעה לכל תערוכה.

תערוכת אוצרות אסתרהאזי מסודרת בכמה אולמות וכוללת חרבות, מגינים, תלבושות, ציוד רכיבה, חדר עבודה/ספרייה ומגורים כולל תצוגה מרשימה של אוסף כסאות בית אסתרהאזי.
בכל אולם מוצבת שומרת חמורת סבר רק אחת הגיבה לבדיחות של צביקה וחייכה קצת כשצחקנו על רוחב הטלייה של אחת ממלכות בית אסתרהאזי ועל הדרך האכזרית שבה נוצרה.
בתערוכת טיפאני מוצגים כלי זכוכית מעוצבים ע"י אמנים ובתי יציקה מסגנונות עתיקים ועד לאולטרה מודרניים כל כלי מעוצב ייחודית ושווה סקירה לעומק, אבל למי יש כ"כ הרבה זמן. יוצאים לאכסדרה עם טעם של עוד. שעת הסגירה מתקרבת מבט אחרון על התקרה השקופה והופ אנחנו בחוץ.
השעה כבר 17:30 ואנו צועדים לאורך רחוב Ulloi ut לכוון כיכר Kalvin ter שם ע"פ המפה נמצאת הכנסייה הלוטרנית עם הצריח הבודד. מצאנו את הכנסייה ומשמאלה גילינו מדרחוב "צעיר" ולמרות שהכוון הכללי היה הפוך מהמתוכנן החלטנו לצעוד לאורכו ולא התאכזבנו. עוד פינת חמד מקסימה בבודפשט.
חזרנו לכיכר אליה מתנקזים 8 ! רחובות הומים, עברנו כמה מעברי חצייה לכוון רחוב Museum Krt שלאורכו הרבה חנויות ספרים עתיקים וחדשים. ממולנו נמצא המוזיאון הלאומי ההונגרי במנה דמוי ארמון רומי. המוזיאון כבר סגור בשעה זו ועל מדרגותיו שבחזית יושבים צעירים ואמני רחוב.
אנחנו כבר רעבים ומתחיל להחשיך ולכן אנחנו מגדילים צעדים עוברים את בית הכנסת הגדול ותוך כ 15 דקות אנחנו ישובים שוב במסעדה הכשרה שליד מלון המלכים לגולש אחרון. המסעדה כמעט ריקה הזמנו מרק גולש, סלט מלפפונים מקומי ואחרי כוס תה קמנו ושמנו פעמינו למלון להתארגנות לחזרה הביתה.